החלטה בתיק בר"ע 29554-11-12

1.         לפניי בקשת המשיב להורות על מחיקת בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על הסף בשל האיחור בהגשתה.

רקע וטענות הצדדים

2.         בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו התברר ערעורו של המשיב על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של המשיב, אשר הוכר ע"י פקיד התביעות, לבין הפגיעה בעבודה.

3.         ביום 4/7/12 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי (השופטת רוית צדיק; ב"ל 22231-01-11) אשר קיבל את הערעור והורה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתקבע את דרגת נכותו של המערער בגין ליקוי השמיעה הנובע מתנאי עבודתו.

4.         ביום 14/11/12 הגיש המשיב בקשת רשות ערעור בה ביקש ארכה להגשת נימוקיה וביום 18/11/12 ניתנה החלטת הח"מ כי נימוקי הבקשה יוגשו בתוך 30 יום; כן נקבע בהחלטה כי ככל שלא יוגשו הנימוקים בתוך מועד זה - תימחק הבקשה מחמת חוסר מעש.

5.         משלא הוגשו נימוקי הבקשה נמחקה הבקשה ביום 27/12/12 וביום 8/1/13 נפתח התיק מחדש לאחר הגשת נימוקי בקשת רשות הערעור על ידי המבקש.

6.         ביום 13/2/13 הוגשה, על ידי המשיב, הבקשה דנא למחיקת הערעור על הסף בה טען כי בקשת רשות הערעור הוגשה למעלה מחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין וכי כבר ביום 24/9/12 פנה בא כוחו לוועדה הרפואית של המבקש במכתב שבו ציין את פסק הדין וביקש כי המשיב יוזמן לוועדה לקביעת נכותו.

7.         עוד ציין המשיב כי המבקש שלח, ביום 17/10/12, מכתב בו ציין כי ידוע לו פסק הדין וכן כי תיקו של המשיב הועבר למשרד הראשי של המבקש.

8.         מטעמים אלו, לטענת המשיב, המועדים להגשת בקשת רשות הערעור נמנים מיום 24/9/13, מסתיימים ביום 25/10/12 ועל כן - בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור ודינה להימחק.

9.         המבקש טען בתגובתו כי פסק הדין הומצא לו ביום 16/10/13 ועל כן הבקשה הוגשה במועד.

10.       באשר  לטענותיו של המשיב בדבר ידיעת קיומו של פסק הדין במועד מוקדם יותר, השיב המבקש כי למכתב אשר נשלח על ידי ב"כ המשיב ביום 24/9/13 לא צורף פסק הדין וב"כ המשיב אף אינו טוען כך וכן כי מכתב התשובה, מיום 17/10/13 אינו מעיד על ידיעה בנוגע לפסק הדין, כי אם על קיומה של תביעה הנמצאת בלשכה המשפטית בלבד.

11.       עוד ציין המבקש כי, ככל שב"כ המבקש רצה להביא את פסק הדין לידיעתו - היה עליו לפנות ללשכה המשפטית שלו.

12.       לבסוף, ציין המבקש את העדיפות הניתנת בפסיקה ל"כלל ההמצאה" על פני "כלל הידיעה" וכן כי המדובר בבקשת רשות ערעור עקרונית אשר סיכוייה להתקבל גבוהים ואף מטעם זה - כי אין להורות על מחיקתה.

דיון והכרעה

13.       המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

14.     כעולה מרישומי בית הדין קמא פסק הדין הומצא למבקש ביום 16/10/12,  והמשיב אף אינו טוען כי המציא את פסק הדין עצמו לידי המבקש, ועל כן התוצאה היא שפסק הדין הומצא לראשונה למשיב ביום זה, ולא הומצא כדין קודם לכן למשיב.

15.       במצב דברים זה, ובהתאם לכלל כי ברגיל, גובר "כלל ההמצאה" על "כלל הידיעה", [ראה: רע"א (עליון) 11286/05, אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (מיום 7.8.07); עא"ח 48/06 (ארצי), בית יוסף בע"מ - חן (מיום 8.7.07); ע"ר (ארצי) 38199-05-11 נתן קרמר - שרה אורן (מיום 29.8.12)], הרי שהימים להגשת בקשת רשות הערעור לא החלו להימנות מיום משלוח המכתב על ידי ב"כ המשיב וממילא לא איחר המבקש בהגשת בקשת רשות הערעור.

13.       סוף דבר - אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, הבקשה למחיקת בקשת הערעור על הסף - נדחית.